עיון במרשם האוכלוסין

לקוח שלי פנה למרשם האוכלוסין וביקש לעיין בתיק מרשם האוכלוסין של הוריו ז"ל ונענה בשלילה בטענה שהמרשם אינו פתוח לעיון, וזאת בשים לב לסעיף 31 לחוק מרשם האוכלוסין. לנוחיות מצ"ב ציטוט מן החוק-

סעיף 31 לחוק מרשם האוכלוסין, התשכ"ה-1965 1 ,

עיון במרשם

[תיקון התש"ע (מס' 2)]

המרשם והמסמכים שבו לא יהיו פתוחים לעיון אלא למפורטים להלן ולצורך מילוי תפקידם:

(1) שר הפנים או מי שהשר הסמיכו לכך;

(2) שר הבטחון או מי שהשר הסמיכו לכך;

(3) היועץ המשפטי לממשלה או נציגו;

(4) המפקח הכללי של המשטרה או מי שהמפקח הסמיכו לכך;

(5) מי שבית-משפט או בית-דין דתי הסמיכו לכך לענין פלוני העומד ותלוי לפניהם;

(6) רושם-נישואין או מי שהרושם הסמיכו לכך;

(7) רשם הזוגיות כהגדרתו בחוק ברית הזוגיות לחסרי דת, התש"ע-2010.

בהתאם לסעיף האמור (סעיף קטן 5) ניתן לעיין במרשם האוכלוסין אם בית משפט הסמיך את אותו אדם, ולפיכך הוגשה תביעה לבית משפט לענייני משפחה. הנימוק ביסוד הבקשה היה הצורך של המבקש לעיין במרשם האוכלוסין של הוריו ורצונו להתחקות אחרי ההיסטוריה והשורשים של משפחתו.

המדינה (הפרקליטות) התנגדה לבקשה בטענה שהלקוח אינו מנוי על האנשים הרשאים לעיין במרשם בהתאם לסעיף 31 לעיל.

בית משפט השלום לענייני משפחה (שופט נתן נחמני) קבע כי מטרת הסעיף הינה להגן על פרטיותו של אדם, ולפיכך העיון במרשם הוגבל לאותם גורמים המופיעים בסעיף 31 לחוק.

אפס, אדם המבקש להכיר את עברו ולעיין במסמכי הוריו המנוחים אינו פוגע בפרטיותם ולפיכך אין צורך בהגנת החוק.

עוד קובע השופט כי סעיף 31 (5) נותן את הסמכות הזאת לבית משפט להסמיך את המבקש לעיין במרשם. בפסק הדין נקבע כי נכון שהמבקש אינו בעל תפקיד מאלה המנויים בסעיף 31 לעיל, אולם עניין לו במסמכים הנוגעים להוריו יש ויש, ותפקידו של אדם הוא גם להכיר את משפחות את עצמו ולהעביר מידע זה גם לילדיו.

עוד קובע השופט כי " במכלול האינטרסים של המדינה להלן על המסמכים ושל אדם להכיר את משפחתו, גובר האינטרס של האדם".

לאור כל האמור לעיל קיבל בית המשפט את הבקשה והורה למשרד הפנים להתיר את העיון.