מתי אפשר לבקש ארכה נגד צו הריסה

עיכוב ביצוע צווי הריסה בבנייה לא חוקית בנייה לא חוקית או שימוש במקרקעין שלא על פי ייעודם מהווה עבירה פלילית.

מדובר במכת מדינה, והבנייה הלא חוקית או שימוש חורג או הפעלת עסקים ללא רישוי, מערערת את קיומם של מוסדות התכנון והבניה ואת עצם שלטון החוק.

אשר על כן מוגשים כתבי אישום כנגד אלה שמפרים את הוראות החוק ובונים ללא היתר או משתמשים שימוש חורג במקרקעין שברשותם. בתי המשפט בדרך כלל מוציאים פסקי דין שיש בהם קנס כספי משמעותי וכן צו המחייב את הנאשם בהריסת הבנייה הלא חוקית או בצו המחייב את הנאשם לחדול מלהשתמש שימוש חורג בנכס. בפסקי דין אלה ניתנת לנאשם ארכת זמן להרוס או לחדול משימוש שנקבעת על פי שיקול דעת בית המשפט. כעקרון מרגע שבית משפט פסק את פסק דינו, אין הוא יכול לחזור ולעיין ולשנות מפסק הדין. מלאכתו הסתיימה ואין לבית המשפט הסמכות והזכות לשנות ולו אות מפסק דינו. בהרבה מקרים מבקש הנאשם לתקן את המצב ומגיש בקשה לקבלת היתר על מנת למנוע את ביצוע ההריסה (לגליזציה), שכן עם תיקון המצב והפיכת המבנה למבנה חוקי אין מקום וטעם לקיים ולדרוש את הריסתו. ניסיון החיים מלמד כי עיתים ארכת הזמן הראשונית שהעניק בית המשפט לנאשם אינה מספיקה, ולא תמיד באשמתו. הרשויות מדשדשות ועבודתן נעשית בעצלתיים והיתרים לא ניתנים ביעילות. כך קורה שלאותו נאשם, למרות שפעל נמרצות להשיג את ההיתר, אין היתר כתוצאה מביורוקרטיה והגיע המועד להריסה, למרות שקיימים סיכויים טובים שאם תינתן לו ארכת זמן נוספת הוא יקבל בסופו של יום את ההיתר. אי קבלת ההיתר ועמידה דווקנית על דרישת המועד שבפסק הדין יכולה לגרום לאזרח נזק עצום. שכן הוא אמור להרוס מבנה שניתן להשיג עבורו היתר כדין. היות ובית המשפט סיים את מלאכתו ולכאורה אין לבית המשפט הסמכות למנוע את ההריסה ואת הנזק העצום והלא מידתי לאזרח. על רקע זה חוקקו תקנות המאפשרות ומקנות לבית המשפט את הסמכות לחזור ולדון בפסק דינו וליתן לאזרח ארכת זמן נוספת לה הוא זקוק נואשות. להלן ציטוט התקנות- תקנות התכנון והבניה (סדרי דין בבקשה לפי סעיף 207 לחוק), התשס"ט-2008 1. הגדרות בתקנות אלה - "בקשה" - בקשה לפי סעיף 207 לחוק להארכת מועד לביצוע הצו; "הצו" - צו לפי סעיף 205 או 206 לחוק. 2. הגשת הבקשה (א) בקשה תוגש בכתב לפי הטופס שבתוספת לבית המשפט שנתן את הצו, לא יאוחר מעשרים ואחד ימים לפני המועד האחרון שנקבע לביצועו. (ב) הבקשה תפרט באופן מלא את כל ההליכים המינהליים והמשפטיים, בכל הערכאות, בעניין הבניה או השימוש שאליהם מתייחס הצו, ויצורפו אליה העתקים של כל הצווים, פסקי הדין וההחלטות הנוגעים לעניין. (ג) הבקשה תיתמך בתצהיר לאימות העובדות העומדות בבסיסה; בקשה הכוללת טענות עובדתיות בדבר שינוי במצב התכנוני שנעשה ביוזמת המבקש, או בדבר קיומם של הליכי תכנון או רישוי תלויים ועומדים, תיתמך גם בתצהיר של איש המקצוע המטפל בהליכים אלה, ויצורפו אליו העתקים מהמסמכים הנוגעים לעניין. 3. תגובת המשיב לבקשה לבקשה תצורף תגובה בכתב של המשיב לבקשה. 4. הדיון בבקשה (א) בית המשפט רשאי, לאחר שעיין בבקשה, לקבוע שאין היא מצריכה דיון במעמד הצדדים, וייתן לגביה החלטה מנומקת בכתב. (ב) החליט בית המשפט שהבקשה מצריכה דיון במעמד הצדדים, יקבע את הדיון, ככל שניתן, באופן שלא יביא לביטול או לדחיה של המועד המתוכנן לביצוע הצו. 5. הודעת החלטה החלטת בית המשפט בבקשה תומצא לצדדים בדואר או בכל דרך אחרת שיורה בית המשפט. 6. אי–עמידה בתקנות בית המשפט לא ידון בבקשה שלא מתקיימים בה כל התנאים הקבועים בתקנות אלה, אלא מנימוקים מיוחדים שיירשמו. 7. בקשה להארכת מועד במסגרת הליכי ערעור התקנות יחולו בשינויים המחויבים, גם על בקשה להארכת מועד לביצוע צו עד למתן פסק דין או החלטה, המוגשת במסגרת ערעור או בקשה למתן רשות ערעור על פסק דין או החלטה הדוחה את הבקשה. יחד עם זאת, הפסיקה קבעה לא אחת שבית משפט ישתמש בסמכותו זו במשורה. ראו פסק הדין {רע"פ 1288/04 נימר נ' יו"ר הוועדה המקומית לתכנון ובניה ירושלים, פ"ד נח(4), 385 (2004)}. מטרת החקיקה הינה לחימה חסרת פשרות בתופעת הבנייה הלא חוקית. מתן ארכות באופן סיטוני וליברלי פוגעת במטרה זו ומעקרת את מטרת החקיקה. בית-המשפט בית המשפט צריך לבחון את הטעמים והנימוקים לבקשה וצריך להשתכנע שקיים נימוק טוב המחייב את מתן הארכה. על בית המשפט לבחון את מאזן הנוחות ולבדוק מה גובר במקרה הספציפי הנדון בפניו. האם צרכיו של הפרט והנזק שעלול להיגרם לו גוברים על הצורך הציבורי על אכיפה קפדנית בנסיבות. ראו לדוגמא את פסק הדין אשר מסכם את ההלכה בעניין – תוח (חיפה) 35631-02-10 - מדינת ישראל נ' עבד אגבאריה, תק-של 2015(2), 1756(01/04/2015) "12. בחנתי את כלל הנתונים שהובאו לפני ושקלתי עניינו של הנאשם, לאחר שניתנו בהליך זה החלטות רבות העוסקות בצו ההריסה שניתן, כאמור לעיל, לפני שנים רבות. 13. אפנה לאמור בע"פ 6720/06 דהרי נ' מדינת ישראל (22.08.06) - "מה ניתן להסיק מכך? אך ורק - והדברים נאמרים בכל הצער שבדבר - שכיבוד החלטתו של בית המשפט לא עמד לנגד עיניהם של המערערים, אשר מודיעים עתה כי אם יתקבל עיכוב הביצוע לא ייעשו עוד התקשרויות. אין כל אינדיקציה למועד אמיתי של סיום ההליכים בועדה המחוזית, אך בכל מקרה, אין מקום כי חוטא רב שנים יהא נשכר, והדברים נאמרים בכל האהדה האישית הכנה למערער 1 שהוא נכה צה"ל קשה, אך באהדה גדולה יותר לחוק ולאי רמיסתו, לאחר תשע שנות הפעלה לא חוקית בחטא קדמון של בניה ללא היתר על קרקע חקלאית, תופעה שהיא בחינת מכת מדינה. אין לדעת אם ומתי יבוא השינוי שמייחלים לו המערערים בתב"ע". כן נאמר ברע"פ 3146/07 ג'דיר נ' מדינת ישראל - הועדה המחוזית לתכנון ובניה (12.4.07) - "בבואו להכריע בבקשה להארכת מועד לביצוע צו הריסה, רשאי בית-המשפט לערוך "איזון לשעה" בין הצורך לעמוד על קיומו של החוק ובין צרכיו של הפרט (רע"פ 5086/97 בן חור נגד עיריית ת"א-יפו, פ"ד נא(4) 625, 645). במקרה דנן, אין עסקינן בתכנית מתאר מאושרת ובמצב שרישיון הבנייה נמצא בהישג יד ורק עיכוב פורמאלי מעכב את הכשרת המבנה. להיפך, מדובר בתחילתו של תהליך ארוך ומורכב, שסיכוייו נכון לעת הזו אינם ידועים, ואפילו תאושר תכנית המתאר ותיכנס לתוקף, יהיה על המבקש להגיש בקשה להיתר בנייה, וגם הליך זה דרכו להימשך זמן לא מבוטל. לפיכך, סבורני כי לא נפל כל פגם בהחלטתו של בית-משפט קמא, ואין מקום להתערב באיזון שערך".

14. אין חולק כי לבית המשפט מסורה הסמכות לעכב ביצוע צו הריסה, גם לאחר שחלפה התקופה לביצועו וגם לאחר שלא התקבלו בקשות קודמות לעיכוב ביצוע הצו.

עם זאת, ככל שאורכת התקופה מיום מתן הצו וככל שקבלת היתר הבנייה מתמהמהת ולא ניתן להעריך כי הוא אף יתקבל תוך פרק זמן סביר, דומני כי יש להשתמש בסמכות אשר נתונה בידי בית המשפט במשורה." אם לסכם את ההלכה בדבר קבלת ארכות לביצוע צווי הריסה, ניתן לגרוס שבית המשפט יבחן מצד אחד את הנזק שייגרם לאזרח וכן את הסיכויים שלו להכשיר את המצב ולעשות לגליזציה. מצד שני יבחן בית המשפט את תקופות הזמן שחלפו מיום קבלת צו ההריסה והאם כל שצריך הוא הוצאת צו פורמלי אשר יכשיר את המצב אם לאו.