הרחבת חזית –

הרחבת חזית –

כאשר מתנהלת תביעה אזרחית בבית משפט חזית הסכסוך נקבעת על ידי כתבי הדין.

כלומר, התובע מעלה בכתב תביעתו את העובדות העיקריות המהוות את עילת התביעה וכן את הסעד המבוקש על ידו.

מנגד בכתב ההגנה מתייחס הנתבע לטענות התובע ומפרט אלו מטענות התובע מוסכמות על ידו ואלו מוכחשות על ידו.

על אותן טענות שקיימת בהן הסכמה אין בית המשפט צריך להיכנס לעובי הקורה ולהכריע בהן. ישנה בנקודות אלו הסכמה (הודאת בעל דין). המחלוקת נסובה על השאלות / פלוגתאות שאין בהן הסכמה, ובהן בית משפט צריך להכריע. גדר מחלוקת זו נקראת החזית שבין בעלי הדין.

כאשר במהלך הדיון מעלה בעל דין טענות שלא בא זכרן במסגרת המחלוקת שהתגבשה בכתבי בי דין (דהיינו כתב התביעה וכתב ההגנה) אזי יכול הצד שכנגד להתנגד להעלאת הטענות החורגות במסגרת טענה של הרחבת חזית. אי העלאת ההתנגדות עלול לגרום להרחבת החזית שבין הצדדים לדיון, דבר שיתכן ואינו רצוי לאותו צד.

בתי המשפט פסקו לא אחת שהטענה של הרחבת חזית נבדקת לפי העניין וכאשר חקר האמת דורש זאת סוטה בית המשפט מן הכלל האמור. להלן החלטה בעניין –

ת"א (שלום עפ') 2172-05 עופר בהט נ' ניבא מעוף יזמות וטכנולוגיה בע"מ, תק-של 2009(1), 17743 , 17744 (2009). ======================================== ." לאור האמור לעיל, הנני דוחה את טענת הנתבעים ומאפשר לתובע להעלות כל טענה לגיטימית מותרת שיש בה כדי לסייע לבית המשפט להגיע לחקר האמת. התובע רשאי להסתמך על פרוטוקול הדיון בבקשת הרשות להתגונן מיום 03/01/06 ועל החלטתי מיום 12/07/06."

כאשר מוגש תצהיר עדות ראשית האם עליו לדבוק באופן דווקני באמור בכתב התביעה וכל סטייה מן האמור בכתב התביעה יהווה הרחבת חזית או שמא האמור בתצהיר אינו מוגבל למפורט בכתב התביעה באופן דווקני ויש לאפשר סטייה מן הנטען בכתב התביעה באופן שסיפור המעשה יבוא באופן הגיוני. להלן החלטה בה התאפשרה אף הבאת עדות שמיעה כחלק ממסכת הראיות שהוגשה על ידי התובעים-

ת"א (שלום ר"ל) 4669/05 גרונפלד סמואל (התובע בת.א. 4669/05) נ' נאות לירן בע"מ (התובעת בת.א. 2296/07 ), תק-של 2009(1), 17245 , 17249 (2009). ======================================== "אין באמור לעיל כדי להביא לפסילה סיטונית של סעיפי התצהיר והדבר ייעשה רק לגבי סעיפים אשר ברור מהם כי מדובר בעדות שמיעה או סברה שלא ניתן להתירן. כמו כן, לעתים עדות השמיעה הסבירה מסייעת להבנת הנטען על ידי גרונפלד, ולפיכך, לא תימחק על מנת לשמור על הרצף ההגיוני, אך אין בכך כדי למנוע התנגדות נאות לירן לקטעים אלה. לגבי סעיפים נוספים, יש להמתין לחקירת גרונפלד, כדי להבין את מקור ידיעתו לגבי סעיפים אלה."

וכן -

ע"א (מחוזי נצ') 1342/04 Arab Bank plc נ' אחמד עבדאללה אחמד אלספאפי, תק-מח 2005(3), 6003 , 6005 (2005). ======================================== "לאחר ששקלנו בכל טענות בעלי הדין ובחשיבותן של הראיות הנוספות, לשם גיבוש הכרעה נכונה וגם שוכנענו שאכן אלה הושגו על ידי בעלי הדין רק לאחר שהסתיים ההליך בבית משפט קמא וכי גילוי מאוחר זה לא היה כרוך ברשלנות מצידם, ובגדרה של תקנה 457 לתקנות, הגענו לכלל מסקנה שיהיה זה נכון להתיר לבעלי הדין להביא למבחן בפני בית המשפט את הראיות הנוספות. לאור התגובות ההדדיות של בעלי הדין ניכר הדבר שקבלת הראיות האמורות כרוכה עדיין בבירור עובדתי שעשוי להיות מקיף למדי, ולפיכך הגענו לכלל מסקנה שיהיה זה נכון לבטל את פסק דינו של בית משפט קמא ולאפשר לבעלי הדין להציג בפניו את הראיות הנוספות, ככל שהן קבילות, תוך כדי מתן אפשרות לבעלי הדין להעלות השגותיהם בפניו בסוגיות אלה. לאחר שכך יעשה תינתן על ידי בית משפט קמא החלטה חדשה בשאלת הפורום הנאות ולפי הצורך גם בטענת המשיבים לענין הסמכות המקומית של בית משפט קמא לדון בתובענה. "

בפסקי הדין הבאים קיימת התייחסות לשאלת הרחבת חזית. במסגרת הדיונים להלן התאפשרה הבאת ראיות למרות טענת הרחבת החזית, בין השאר, ראיות אשר התייחסו לטענות מאוחרות מיום הגשת כתבי בי דין-

ת"א (שלום ת"א) 157004/02 א.ב.ר רותם נכסים והשקעות בע"מ נ' אספן נדל"ן בע"מ, תק-של 2007(2), 2629 , 2659 (2007). ======================================== "ראשית יש לבחון, האם רשאית הנתבעת להשמיע טענת קיזוז גם בגין חובות שהתגבשו לאחר הגשת כתב ההגנה. בית־המשפט העליון קבע, כי במקרים מסוימים ניתן לסטות מן הכלל של התגבשות העילה, ואף פסק פיצויים בגין התקופה שלאחר הגשת כתב התביעה ועד למועד מתן פסק־הדין, כאשר בבסיס ההלכה נעוץ הרצון להימנע מהִדּיינויות נוספות. כך, למשל, בפרשת ידיד קבע כבוד השופט ש' לוין כדלקמן: "...אין הכלל של התגבשות העילה אלא כלל שלנוהל, שמותר לסטות הימנו במקרה מתאים..."

וכן -

בש"א (מחוזי ת"א) 15011/08 לוגי סחר ותעשיות בע"מ נ' אולשניצקי מרק, תק-מח 2009(1), 1165 , 1170 (2009). ======================================== "בפרשת עיריית הרצליה הנזכרת העיר כב' השופט רובינשטיין: "לא אמנע, מבלי לקבוע מסמרות הואיל ולא נתבקשה תשובה כדי שלא להכביר הוצאות, מאמוֹר כי בנידון דידן וברוח דברי הפיוט לליל יום הכיפורים "כי הנה כחומר ביד היוצר, ברצותו מרחיב וברצותו מקצר", היה מקום לטעמי להרחיב בכתב התביעה יותר מאשר נעשה. לכן ניתן היה לנקוט עמדה שיפוטית כזאת או אחרת. ואולם, המסגרת הבסיסית לתביעה ישנה בשורה תחתונה, וכך גם סכום התביעה, והפתעות גדולות ביותר לא יכלו להיות למבקשת. על כן, לאמיתו של דבר אין כאן אותם "שינוי חזית" או "הרחבת חזית" מובהקים המחריגים את הנטען בתצהירים מגדרי המחלוקת למחוזות חדשים; המחלוקת היסודית היא כפי שהוצבה בכתבי הטענות [...] הגבול בין יריעת מחלוקת מפורטת יותר או פחות הוא גמיש, כמובן; וכל עוד באותה יריעת מחלוקת עצמה עסקינן, באותו סכום נתבע ובאותם יסודות של סיפור המעשה, ניתן לנתבע להתמודד עם פירוט פלוני או אלמוני, גם בעדויות עצמן או בתצהירי העדויות, תוך שבית המשפט עושה מלאכתו לשמור על הגינות כלפי כולי עלמא" (רע"א 2874/08 עיריית הרצליה נ' אברהם יצחק בע"מ, תק-על 2008(2), 2510 (2008)). "