האם למפקח על המקרקעין סמכות לפסוק בבקשה לבזיון בית משפט ?

בסכסוכים שבין שכנים בבתים משותפים או בסכסוכים שבין דיירי הבית המשותף לוועד הבית (נציגות הבית המשותף) הוקמה ערכאה שיפוטית מיוחדת שבאה ליתן מענה שיפוטי לסכסוכים אלה.

סעיף 72 לחוק המקרקעין קבע את סמכויותיו של המפקח על המקרקעין –

(א) סכסוך בין בעלי דירות בבית משותף בדבר זכויותיהם או חובותיהם לפי התקנון או לפי סעיפים 58, 59, או 59א עד 59ג ו–59ה עד 59ח, לפי סעיף 1א לחוק המקרקעין (החלפת ספק גז המספק גז באמצעות מערכת גז מרכזית), התשנ"ע-1991, לפי חוק המקרקעין (חיזוק בתים משותפים מפני רעידות אדמה), התשס"ח-2008 או לפי סעיף 6נט עד 6סא, 21ב ו-27ג לחוק התקשורת (בזק ושידורים), התשמ"ב-1982 , יכריע בו המפקח.

(ב) סכסוך בין בעלי דירות בבית משותף בדבר הסגת גבול מצד בעל דירה לגבי דירה אחרת או לגבי הרכוש המשותף, רשאי התובע להביאו, לפי בחירתו, לפני בית-משפט מוסמך או לפני המפקח.

(ג) האמור בסעיפים קטנים (א) ו-(ב) יחול גם במקרה שמחזיק הדירה מטעם בעל הדירה או המתחזק הוא צד לסכסוך, ואם היתה דירה מוחכרת בחכירה לדורות או בחכירת-משנה לדורות - גם אם צד לסכסוך הוא המחכיר לדורות או מחכיר-המשנה לדורות.

(ד) האמור בסעיף זה אינו גורע מתקפו של הסכם למסור סכסוכים כאמור להכרעת בורר.

סעיף 73 לחוק המקרקעין קובע -

ואלה זכאים להביא סכסוך להכרעתו של המפקח:

(1) כל בעל דירה או צד אחר לסכסוך כמוגדר בסעיף 72;

(2) נציגות הבית המשותף.

ואילו בסעיף 74 לחוק הושווה מעמדו של המפקח למעמדו של שופט בית משפט השלום -

74. סמכויות המפקח

למפקח הדן בסכסוך יהיו כל הסמכויות שיש לשופט בית-משפט שלום הדן בתביעה אזרחית.

מה הדין כאשר החלטה של מפקח לא ממולאת ולא מקוימת על ידי בעל הדין שכנגדו ניתנה ההחלטה. על פני הדברים, כאשר מופר צו של בית משפט לרבות בית משפט שלום, יכול הצד הנפגע לעתור כנגד הצד המפר בהתאם לסעיף 6 לפקודת בית המשפט.

מדובר בצעד מאד דרקוני שיש לו השלכות פליליות ובית המשפט יכול לפעול ביד חזקה כנגד הצד המפר ולאסור אותו או להטיל עליו עונשים כספיים קשים עד שיקיים את החלטת בית המשפט.

בית המשפט העליון, בית משפט מיוחד שנתכונן עפ"י סעיף 55 של דבר המלך במועצה על ארץ-ישראל, 1922, בית המשפט המחוזי, בית המשפט לקרקעות ובית משפט השלום, תהא להם הסמכות לכוף אדם בקנס או במאסר לציית לכל צו שניתן על ידם והמצווה לעשות איזה מעשה או האוסר לעשות כל מעשה.

לכאורה בשים לב לסעיף 74 לחוק המקרקעין אשר השווה בין מעמדו של המפקח למעמדו של שופט בית משפט שלום, יש למפקח על בתים משותפים הסמכויות לאכוף את החלטותיו שלו על פי פקודת בזיון בית משפט.

כך סבר גם השופט אלעד טל בהחלטתו מיום 10.11.16. כב' השופט טל קבע כי היות והתיק מושא החלטתו הועבר להכרעתו של המפקח על המקרקעין אזי, בשים לב לסעיף 74 הנ"ל המקנה למפקח על המקרקעין סמכויות שיש לשופט שלום אזי מי שאמור לדון בבקשה לפי פקודת בזיון בית משפט זה המפקח על המקרקעין, ולא עזרו כל טרוניות ובקשות הח"מ כלפיו. ראו החלטותיו-

אפס, טעות ושגגה נפלו בחלקו של כב' השופט אלעד טל. למפקח על המקרקעין אין סמכויות לדון בבקשה לפי פקודת בזיון בית משפט. בפסק דין מנחה של בית משפט המחוזי בעניין וולפסטל ואח' נגד חגי בתיק בש"א 6469/06 (חיפה) קבע בית משפט המחוזי שהסמכויות מוקנות לבית משפט שלום ולא למפקח. לשון אחר, אם ניתנת החלטה על ידי המפקח על המקרקעין והיא מופרת על ידי אחד הצדדים, התרופה הנתונה בידו של הצד הנפגע היא לעתור בבקשה לפי פקודת בזיון בית משפט לבית משפט השלום. ראו פסק הדין -

בשא (חיפה) 6460/06 - יחזקאל וולפסטל ואח' נ' חגי חגי ואח', תק-מח 2006(2), 10545(02/05/2006)

===================================================

דא עקא, שהגשת הבקשה לאכיפת צווי כב' המפקחת על רישום המקרקעין לבית משפט זה, אינה תואמת את הוראות הדין.

סעיף 6(1) לפקודת בזיון בית המשפט קובע כדברים הבאים:

"בית המשפט העליון, בית משפט מיוחד שנתכונן עפ"י סעיף 55 של דבר המלך במועצה על ארץ-ישראל, 1922, בית המשפט המחוזי, בית המשפט לקרקעות ובית משפט השלום, תהא להם הסמכות לכוף אדם בקנס או במאסר לציית לכל צו שניתן על ידם והמצווה לעשות איזה מעשה או האוסר לעשות כל מעשה."

(ההדגשות לא במקור)

ואולם, כאן ישאל השואל, כיצד ניתן יהיה לאכוף צו שניתן על ידי מפקח על רישום המקרקעין, מכוח סמכויותיו השיפוטיות, והרי המפקח אינו "בית משפט" מאלה המנויים בסעיף 6(1) שלעיל? התשובה לכך מצויה היא בסעיף 78 לחוק המקרקעין, תשכ"ט - 1969, הקובע לאמור:

"אכיפתם של החלטות וצווים

החלטת המפקח בסכסוך וצו ביניים שנתן, דינם, לענין אכיפה והוצאה לפועל ולענין סעיף 6 לפקודת בזיון בית-המשפט, כדין פסק דין או צו ביניים של בית-משפט שלום."

קיימת מחלוקת בפסיקת בתי משפט השלום, האם הסמכות להפעיל את אמצעי האכיפה לפי סעיף 6(1) לפקודת בזיון בית המשפט, מסורה למפקח על רישום המקרקעין או לבית משפט השלום. במחלוקת זו דעתי היא, כי הסמכות מסורה לבית משפט השלום, וזאת משום שלמפקח על רישום המקרקעין לא ניתנו סמכויות לפי פקודת בזיון בית המשפט. כך אף נקבע בתר"מ 144/98 מימון טולדנו נ' יעקב פרץ, פ"ד נ"ב(4) 666 בעמ' 670 (מפי כב' השופט א' מצא):

"גם ביחס לצווים שניתנו על ידי גופים שהם בעלי סמכות שיפוטית, או מעין שיפוטית, יש שהחוק מקנה מעמד של צווי בית המשפט, אך הסמכות לכוף את הציות לצווים אלה אינה נתונה בידם. כך, למשל, קובע סעיף 76 לחוק המקרקעין, תשכ"ט - 1969, כי לעניין סעיף 6 לפקודת בזיון בית-משפט, דין צו שניתן על ידי מפקח על רישום המקרקעין כדין צו של בית משפט שלום. משמעות הדבר, שכפיית הציות לצו נתונה לא בידי המפקח, אלא בידי בית משפט השלום."