גילוי מסמכים במשפט האזרחי

המגמה במשפט האזרחי הינה לאפשר דיון משפטי שיהיה הוגן ככל הניתן, לפיכך על צד לדיון לגלות את המסמכים המצויים ברשותו שנוגעים לעניין שבמחלוקת כך שכל צד יגלה את הקלפים בידיו באופן שהאמת תוכל לצאת לאור. ראו פסק דין בעניין המפרט את חשיבות גילוי המסמכים ואת גבולות דרישת חשיפת המסמכים-

תא (ירושלים) 57496-06-16 - אליסיא אזמירי נ' הימנותא חברה בעמ, תק-מח 2017(2), 34805(22/06/2017)

"נקודת המוצא לעניין גילוי מסמכים ועיון בהם היא גילוי מרבי ורחב ככל האפשר של המידע הרלוונטי למחלוקת, לשם חשיפת האמת. חשיפת האמת מותנית בקיום דיון הוגן, בו ניתן יהיה לפרוש את מלוא התשתית הראייתית הרלוונטית וליתן לכל צד האפשרות להתמודד באופן ראוי עם טענות הצד שכנגד. באופן זה ניתן יהיה לנהל את ההליך ב"קלפים גלויים", כאשר כל צד יודע מראש מהם המסמכים שבידי הצד האחר (ראו בג"ץ 844/06 אוניברסיטת חיפה נ' פרופ' אברהם עוז (ניתן ביום 14.5.08)). דהיינו, בית המשפט לא ייעתר לבקשה לגלות מסמכים שאינם נוגעים לשאלה הנדונה ועל מבקש הגילוי לשכנע את בית המשפט כי לכאורה קיימת זיקה ישירה בין המסמכים לבין העניין שבפניו. הליכי גילוי מסמכים אינם יכולים להפוך ל"מסע דיג". על כן, לא יינתן צו גילוי אם ברור כי הגילוי לא יועיל למבקש (ראו רע"א 2534/02 שמשון נ' בנק הפועלים בע"מ, פ"ד נו(5) 196 (2002)). בנוסף, יש לבחון גם האם הבקשה היא בלתי סבירה ועלולה להכביד על בעלי הדין יתר על המידה (רע"א 9322/07 Gerber Products Companyנ' חברת רנדי בע"מ (ניתן ביום 15.10.08). כמו כן, לא ניתן להורות על גילוי מסמך שאינו קיים. הכלל הוא שבמסגרת גילוי מסמכים, יש חובה לגלות מסמכים קיימים אך אין חובה לייצר מסמכים שאינם קיימים. כמו כן, הזכות לעיון אינה בלתי מוגבלת וייתכנו מצבים בהם יידרש בית המשפט לבצע איזון בין עקרון זה לבין שיקולים והיבטים שונים שהחברה נדרשת להגן עליהם (ראו רע"א 6546/94 בנק איגוד לישראל בע"מ נ' אזולאי, פ"ד מט(4) 54, 61 (1995))."

מה קורה כאשר צד לדיון מנסה במהלך דיון ההוכחות להגיש מסמך שלא הופיע בתצהיר גילוי המסמכים מטעמו. תקנה 114א' לתקנות סדר הדין האזרחי קובעת שבמידה והמסמך לא הופיע בתצהיר גילוי המסמכים לא יוכל אותו צד להגישו. ראו את לשון התקנה –

סעיף 114 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984

"בעל דין שאינו מגלה מסמך שיש לגלותו לפי תקנה 112 או 113 או שאינו נענה לדרישה לפי תקנה 114, לא יהא רשאי להגיש את המסמך כראיה מטעמו באותה תובענה, אלא ברשות שנתן בית המשפט לאחר שנוכח כי היה לבעל הדין הצדק סביר למחדלו; הרשה בית המשפט את הגשת המסמך, רשאי הוא להורות בכל הנוגע להוצאות או לענינים אחרים."

בתיק אותו בו אני מייצג את התובעים לא נעשה על ידי התובעים הליך של גילוי מסמכים כנדרש.

כאשר הגיש שלב ההוכחות הגיש עורך הדין של הנתבעת בקשה להוציא חלק מן המסמכים שצורפו לתצהירי עדות ראשית מטעם מרשיי בטענה שאלה לא גולו בתצהיר גילוי מסמכים לפיכך בהתאם לתקנה 114א' אין הם יכולים להגיש את המסמך כראייה מטעמם.

בפסק דין של בית משפט השלום בהרצליה נקבע כי עניינה של תקנה 114א' הינו כאשר בעל הדין עמד את זכויותיו ודרש את גילוי המסמכים וקיבל תצהיר גילוי מסמכים חסר, או אז בעל הדין שכנגד אינו יכול להגיש את אותם המסמכים במסגרת דיון ההוכחות. לא זה המצב כאשר בעל הדין לא הכביד ולא עמד על זכויותיו. במקרה שכזה אין הוא יכול להסתמך על תקנה 114א' כאמור. ראו החלטה-

תא (הרצליה) 39456-09-15 - יצחק זקס נ' כלל חברה לביטוח בעמ, תק-של 2017(2), 7530(09/04/2017)

==============================================

אשר לבקשה להוציא מתצהירה של גב' דיין נספחים שנזכרו בכתב ההגנה אולם לא צורפו אליו, לא מצאתי שיש בסיס לראש זה של הבקשה. ראשית, אף ששומה על בעל דין לצרף לכתבי טענותיו העתק של כל מסמך הנזכר בהם (תקנה 75 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984 (להלן - התקנות)), אינני סבור שעולה מכך שאין בעל הדין יכול לעשות שימוש במסמכים שלא צורפו לכתבי הטענות בהמשך בירור ההליך, כל עוד בעל הדין שכנגד אינו מבקש לעיין באותו מסמך ובעל הדין אינו מסרב לכך (ראו, תקנה 114 ו-114א לתקנות). התובע אינו מעלה כל טענה שפנה לנתבעת לקבלת המסמכים האמורים וסורב. כפי שטענה הנתבעת בתגובתה, בעלי הדין לא ערכו הליכי גילוי מסמכים מסודרים ביניהם (ראו, ת"א (מחוזי ב"ש) 3115-09 עלומים, קבוצת בני עקיבא להתיישבות חקלאית נ' זרובבלי (11.6.2015): "ככל שהנתבע לא דרש מן התובע גילוי ו/או עיון במסמכים, מכוח תקנה 112 או תקנה 114, אין בתקנה 114א כשלעצמה כדי להגביל את התובע בהגשת מסמכים").