סדיקה בקירות הבניין

אחד הליקויים המרגיזים שקיימים לרוב בבנייה הינו קיומם של סדקים.

התקן הישראלי מסווג את הסדקים לפי עוביים וזאת בהתאם לנספח א' בתקן ישראלי מס' 940.1.

הסדקים מחולקים לשלוש קטגוריות על פי הנזק שהם גורמים לבניין: סדקים שהם בבחינת נזק חזותי, סדקים שהינם בבחינת נזק לשירות ולבסוף סדקים שהם סדקים בטיחותיים.

המיון נעשה על פי רוחב הסדק וגודלו. כך למשל סדקים שרוחבם בין 0.1 מ"מ לבין לבין 5 מ"מ הינם סדקים חזותיים. סדקים שרוחבם בין 5 מ"מ לבין 25 מ"מ הינם סדקים שגורמים נזק לשירות ולעומם סדקים שמעל ל – 25 מ"מ מהווים סדקים שגורמים לנזק בטיחותי.

מדובר בתקן שאינו הגיוני ושגוי.

ראשית כל סדק רחב היה בתחילת דרכו סדק בעל רוחב דק. נכון שקיומם של סדקים רחבים צריך להוות אינדיקציה לכך שקיימת בעייה. יחד עם זאת גם כאשר מופיעים סדקים דקים על המהנדס הבודק לבחון את סיבת קיומם. האם מדובר בסדקים נימיים שהשפעתם הינה השפעה חזותית אסתטית בלבד או שמא מדובר בסדקים שסיבתם כשלים בביסוס הבניין וקיומם יכול להוביל אף לקביעה הנדסית ומשפטית לפיה יש להרוס את הבניין לבנותו מחדש.

בתיק בו טפלתי, תיק 605-01-09 ידן נגד ישראמרין ואח' (נדון בפני כב' השופטת פנינה לוקיץ), קבע מומחה התובעים, המהנדס ד"ר אברהם בן עזרא, כי למרות שקיימים סדקים שרוחבם צר מדובר בסדקים הנוגעים לביסוס הבניין ולפיכך דינו של הבניין הינו הריסה ובניה מחדש.

בית המשפט מינה את המהנדס טומי קוויט אשר קבע בחוות דעתו הראשונה, תוך התבססות על הטבלה בתקן 940.1, ועל פי עובי הסדקים, כי מדובר בסדקים שאינם קונסטרוקטיביים ולפיכך כל שצריך לעשות זה לסתום את הסדקים ולהסתירם.

אפס, לאחר שהובאו בפני המומחה נתונים לרבות דו"ח קרקע, חישובים סטטיים ועוד הוא שינה את חוות דעתו וקבע כדעתו של המהנדס ד"ר בן עזרא, קרי: יש להרוס את הבית ולבנותו מחדש. פסק הדין אימץ את מסקנותיהם של המומחים מהנדס טומי קוויט וד"ר אברהם בן עזרא וקבע פיצוי על בסיס הריסת הבית ובנייתו מחדש.

לשון אחר, חרף לשון התקן, לא תמיד גודל רוחבם של הסדקים מעיד את מהותם ודרושה בדיקה נוספת לעניין הסיבה והמקור לסדיקה.